השבוע שהיה בענף היין 22

עוד שבוע של סיפורים שלא תמיד שומעים עליהם, קצת יינות שלא תמיד כותבים עליהם, קצת רכילות מעניינת. מי עשה, מי אמר, מי כיכב. אתם מוזמנים לשלוח חומרים רלוונטיים ל- [email protected]

עוד שבוע של סיפורים שלא תמיד שומעים עליהם, קצת יינות שלא תמיד כותבים עליהם, קצת רכילות מעניינת. מי עשה, מי אמר, מי כיכב. אתם מוזמנים לשלוח חומרים רלוונטיים ל- [email protected].

1: יום עיון ארצי – מחקר בעייתי מס' 1
השבוע התקיים בבית דגן יום עיון ארצי למגדלי גפן ויין. על הפרק היו נושאים שיותר קשורים למגדלי הענבים, אבל משפיעים באופן ישיר על הייננים.
בכנס הציגו מספר מחקרים שנעשים במימון מועצת גפן יין. ערן הרכבי, רפרנט לגפן ויין במשרד החקלאות (בתמונה), דיבר על הרבה נטיעות חדשות, והוסיף כי בשנת 2014 בצרו 65,000 טון ענבים, ומדובר על כמות יין עצומה שיש בשוק שהשיווק צריך להתמודד איתו. בנוסף ציין הרכבי שהמשרד לא נח על זרי הדפנה בכל הקשור לווירוסים, ומחקרים נעשים כל הזמן.
המחקר הראשון ניסה לבדוק תובנות בנושא ההשקיה, בעקבות בחינת מרווחי השקיה, וביצע אותו ד"ר ישי נצר, מו"פ שומרון.
בהרצאה של 40 דקות הסביר הד"ר הנכבד מה הם ניסו להבין, ואיך המחקר יכול אולי להשפיע על הגפן, אולם כאן הייתה הפארסה במחקר: החוקר הנכבד בחר חלקה שיושבת על ערוץ נחל, וזה השפיע באופן ישיר על התוצאות, שפשוט היו לא קשורות למציאות. הלך המחקר והלך התקציב. לוקיישן לוקיישן לוקיישן, לא שמעת כנראה את המונח הזה.


2: יום עיון ארצי – מחקר בעייתי מס' 2 

וירוס הליפרול (קיפול העלים) עדיין מכה בענף, ויש כמה מחקרים שמנסים להבין מה הפתרון בהעדר ריסוס.
ד"ר עומר קראין, מו"פ צפון, קיבל תקציב לבדוק את השפעת ההשקיה על התבטאות וירוס קיפול העלים, וגם במחקר מאוד חשוב זה בחרו חלקות מאוד בעייתיות לבצע בהן את המחקר.
היה קל מאוד לזהות את החיוך שעלה על פרצוף הכורמים כאשר שמעו היכן נערך המחקר. שוב בעיית מיקום, והאמת שלא ברור איך זה קורה.
נבחר מקום מבודד בצפון הארץ, שנקי מהווירוס ואין שום חלקה לידו שיכולה להדביק אותו. אז מה בדיוק בדקת? לוקיישן לוקיישן לוקיישן. שוב התוצאות היו לא ברורות, והמחקר ירד לטמיון.

3: יום עיון ארצי – תמונת מצב ענפית
צחי דותן, מנכ"ל מועצת גפן יין (בתמונה), דיבר על שנת השמיטה, שדי עשתה טוב לענף –הן מבחינת כספים שהועברו לחקלאים, והן מבחינת תכנון שנת השמיטה הבאה, שתהיה אולי פחות בירוקרטית לחקלאים, ובתכנון הקמת קרן שמיטה על מנת להגדיל את תקציב השמיטה הבא.
בעניין מצב הגפנים במשתלות, גילה לנו צחי דותן נתון מדהים ומפחיד, שרק 30 אחוזים מהשתילים במשתלות שורדים. הנתון הזה מדאיג וצריך להדליק נורה אדומה אצל מגדלי הענבים. משרד החקלאות מכיר אותו, אבל עדיין פוחד לתת אישור לייבא שתילים מחו"ל, מהסיבה המוצהרת כי יכולות להגיע מחלות נוספות שאינן מוכרות, ועלולות להשפיע על כל ענף הגפן.
זו טענה קצת בעייתית, כי את וירוס קיפול העלים ייבא משרד החקלאות, ולא יודע להתמודד איתו. מדוע לא מאשרים לחקלאים להביא שתילים נקיים מחו"ל? שוב יש כנראה למישהו אינטרס להמשיך להפעיל את המשתלות הנגועות.


4: הסכם ההפצה בין יקב רמת הגולן וחברת שקד

השבוע הופתענו מהידיעה כי חברת שקד (בתמונה אורי שקד) תמכור ותפיץ את יינות יקב רמת הגולן. זה מהלך שצריך עדיין את האישור של הממונה על ההגבלים העסקיים, אבל בהנחה שהכל בסדר, החברה המשותפת שהקימו תמכור ותפיץ את היינות.
כעניין של סמנטיקה: השיווק (אירועים, מועדוני לקוחות, יחסי ציבור, אירועים וכו') – יישאר נפרד.
חברת טמפו עשתה את אותו הדבר עם יקב ברקן, חברת קוקה קולה עשתה זאת עם יקב תבור, וכמובן יקב בנימינה עם מערך ההפצה של חצי חינם.
ארנון הראל, מנהל השיווק של יקב רמת הגולן, הבהיר כי החברה המשותפתתעסוק בשינוע היין והאחסנה – שני מוצרים מאוד יקרים שעולים ליקב כסף רב. משאיות, עובדים ושטחי אחסון, וכמובן עצם העובדהשחברת יין מומחית לנושא תפיץ את היינות, ייתנו אפשרויות מכירה נוספות במקומות שחברת שקד מוכרת שם את יינות היבוא שלה ואת יינות היקבים רקנאטי, טריו ואבידן – שחלקית או במלואם הנם בבעלותה, ויקב צרעה..
ענת לוי, מנכ"לית יקב רמת הגולן (בתמונה), אכן עושה שינויים ביקב, אולם מהלך זה הינו רציני וגדול. מבחינת היקב זה יכול להיות מהלך מבריק, אולם גם יכול להיכשל בגדול. מבחינת חברת שקד, עוד לא קרה שהשקדיות טעו במשהו, והם תמיד זוכים בכל הקופה. בהצלחה כמובן.

מוטי גולדמן מיקב וילה וילהלמה הגיב:

ההיסטוריה חוזרת…גם לפני כשלושה עשורים הפיצו האחים שקד את יינות רמת הגולן. למעשה כך הם נכנסו לענף היין.


5: היד הארוכה של שקד – יקב נוסף מצרפת
חברת שקד החלה לייבא את יקב Bestheim – קואופרטיב גדול המייצר מיליוני בקבוקים באלזס ובורדו.
בטעימה: Château Fillon Cuvée Première 2010 (אזור בורדו) – יין מ- 50% קברנה סוביניון ו -50% מרלו.
יין מאוד נעים לשתייה. ריחות נקיים ועדינים, בפה חמיצות טובה ושפע של פרי. יופי של יין, והמחיר מפתיע: 70 שקלים.
היינות הבאים שנטעמו מהיקב היו מאזור אלזס.
Bestheim Riesling Classic 2014 מ- 100% ענבי ריזלינג.
ריחות מתקתקים של אשכולית בשלה. לחובבי הריזלינגים זה ריזלינג עם רמת חמיצות מאוד גבוהה, שיהיה מהנה מאוד עם גבינות בשלות. 60 שקלים.
Bestheim Gewurztraminer Grand Cru Marckrain 2013  צבע קש בוהק, ריחות של דבש וטימין, פה עוצמתי בשל מאוד. מדובר בגוורץ מצוין שצריך אוכל שמן לידו. יופי של יין. 110 שקלים.

6: ביקורת יין – שניים מקומיים
יקב קלו דה גת: הראל סירה 2011  ריחות של פרי בשל, מעט ריחות של עשבי תיבול. בפה חמיצות טובה, אלכוהול מעט שולט, אבל בעיקר חסר גוף והיין מעט מימי. 90 שקלים על המדפים.
יקב עמק האלה סירה פטיט סירה 2011 ריחות עוצמתיים ונקיים. שזיפים, עשבי תיבול ומעט אורן. בפה גוף בשל, חמאתיות טובה ואפטר טייסט מאוד מענג. יופי של יין. 90 שקלים

ן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר